פסק-דין בתיק ע"א 5069-01-10

א.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום בעכו (כב' השופט מר ג'מיל נאסר) מיום 16.11.09, בתיק אזרחי 4716/06 לפיו נדחתה תביעת הפיצויים של המערער כנגד המשיב, עורך-דין במקצועו, בטענת רשלנות מקצועית.

ב.         נסיבות הענין בתמצית:

לטענת המערער ערך המשיב ביום 19.3.00 הסכם הלוואה בין המערער לבין גב' מזל פורטל, כשהמשיב מייצג, כך נטען, הן את המערער והן את הגב' מזל. לטענת המערער ייצוגו של המשיב היה שטחי ורשלני הן במשא ומתן לקראת עריכת הסכם, הן במהלכו, והן לאחריו. לא רק שהמשיב לא הזהיר את המערער מפני נטילת סיכונים שהם בגדר הימור, אלא שהמשיב גם הטעה את המערער להאמין שבידיו בטחונות מספיקים.

המערער תבע את מזל, בעלה, ובתה בתיק אזרחי 3989/02 (בית משפט שלום קריות), וביום 26.4.04 ניתן נגדם פסק-דין המחייב אותם לשלם למערער סך של 803,350 ש"ח.

לטענת המערער, עקב מחדליו של המשיב אין הוא יכול לעשות שימוש בבטחונות ממשיים, לכפות על גב' מזל להחזיר לו את הכספים שהילווה לה, ולממש את פסק הדין שניתן לטובתו כאמור לעיל.

ג.          המשיב מצדו טען שבין המערער ו/או גב' מזל לבינו לא שררו יחסי עורך-דין לקוח, המערער לא היה לקוח שלו, והוא אף לא נתבקש לייצגו.

הן המערער והן גב' מזל לא חתמו יפוי-כח לטובתו, לא שילמו לו שכר טרחה, ואף לא נתבקשו לשלם.

המשיב לא התבקש לייעץ למערער, ו/או לגב' מזל בענין תנאי החוזה (שנחתם ביניהם) או ניסוחו. המשיב שימש לענין חוזה זה בגדר "מדפיס" או "מקליד" בלבד, חסר כל מעמד משפטי בכל הנוגע לניסוח ההסכם ו/או תנאיו.

לטענת המשיב אין למערער להלין אלא על עצמו שהרי הוא חתם על החוזה. יכול היה המערער להיות מיוצג על ידי עורך-דין אילו רצה, והתנהגותו מגלה אשם תורם של 100%.

ד.         לאחר שהצדדים הביאו את ראיותיהם והגישו את סיכומיהם קבע בית משפט קמא כי לא נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה בכתב. המערער לא שילם ואף לא הציע לשלם למשיב שכר טרחה כלשהוא, ואין ביניהם כל קשר חוזי. המערער גם לא נתן למשיב יפוי כח לפעול בשמו למענו.

מציין בית משפט קמא שגם מגירסת המערער בחקירתו הנגדית (עמ' 6 לפרוט' ישיבת 17.12.08) עולה שהמערער עצמו אינו רואה את המשיב כעורך-דינו אלא כעורך דינה של גב' מזל.

המערער אישר בחקירתו הנגדית שהוא לא נתן למשיב יפוי-כח כיוון שהמשיב לא היה עורך- דינו. המערער מעולם לא שילם למשיב שכ"ט עו"ד. המערער גם טען שהוא קיבל את ההסכם לידיו והעביר אותו לעורך-הדין שלו (עמ' 11 לפרוט' מיום 17.12.08).

המערער גם אישר שמעולם לא שאל את המשיב שאלות ספציפיות לענין החוזה שבינו לבין גב' מזל (עמ' 13 לפרוט' מיום 17.12.08).

לפיכך, קבע בית משפט קמא שלא התקיימו יחסי עורך-דין - לקוח בין הצדדים לענין ההסכם מיום 19.3.00).

ה.         הגב' מזל טענה שהיא זו שניסחה את הסכם ההלוואה, והמשיב רק הדפיס אותו בתוקף היותו שכן בבניין, ולא כעורך-דין. עיינו לענין זה: חקירתה הנגדית של גב' מזל בבית משפט השלום בקריות בפני כב' הרשם מוראני בת.א. 3989/02 עמ' 2 לפרוט' מיום 11.11.02, דהיינו, כארבע שנים לפני שהוגש תביעתו זו של המערער כנגד המשיב.

גב' מזל אמרה, שם, במפורש שהמשיב רק הדפיס את ההסכם מיום 19.3.00, בהיותו שכן בבנין, ושהמשיב לא פעל לא כעורך-דין ולא כנאמן, ושהיא זו שערכה את ההסכם.

יצויין שהמערער לא הזמין את הגב' מזל כעדה מטעמו, כך שהגב' מזל לא העידה בפני בית משפט קמא פרט לכך שהוגש פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום קריות, שם העידה הגב' מזל בפני כב' הרשם מוראני ביום 11.11.02.

ו.          עדות המשיב נתמכה בעדותו של עוה"ד זוהר שולי שעבד בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה כשכיר במשרדו של המשיב.

ז.          בית משפט קמא נתן דעתו גם לסוגיית אחריותו הנזיקית של עורך-דין כלפי צד ג' שאיננו לקוחו, והגיע למסקנה לפיה המערער תובע את המשיב כעורך-דין שפעל מטעמו, דהיינו, על בסיס יחסי עורך-דין - לקוח. יחד עם זאת הוסיף בית משפט קמא שהמערער לא הוכיח את הנסיבות הנדרשות על מנת להוכיח (או לנסות להוכיח) אחריות של המשיב כלפיו בתור צד ג'.